אקוסטיקה לאולפן

פרק א': הצילו, קירות מקבילים!

אקוסטיקה לאולפן הביתי

מה הצילו? האם יש למישהו בכלל חדר בבית שאין בו קירות מקבילים?

אז התשובה היא שברוב הבתים שלנו קירות החדרים מקבילים אלה לאלה ללא קשר לגודל החדר. זה מצוין לצורך שיבוץ רהיטים, ארונות ומיטות, זה פחות מצוין לחדר שייעודו הוא שימוש מוסיקלי/אולפני.

קירות מקבילים בחדר נגינה, הקלטה ומיקס הם לא חברים: הם האויב. אבל בעצם מדוע?

גל הקול הוא כוח אנרגטי לכל דבר: מרגע שחוּלל (ע"י מוניטור, מגבר גיטרה, סנייר או כל כלי נגינה) הוא נע בחלל האוויר ומתחיל לפגוש בקירות. קירות מקבילים "שולחים" את האנרגיה הקולית שפגעה בהם ב-90 מעלות אל הקיר המקביל, והקיר המגביל עושה בדיוק את אותו הדבר. התוצאה הבלתי נמנעת: לחץ אקוסטי בין הקירות, 'עמידת תדרים' המסרבים לגווע ולפנות את ה-Sweet Spot של עמדת הטכנאי, מכיוון שהם ממשיכים לעשות Bouncing בין הקירות והזמן שעובר בין ה-Attack ועד ל-Decay המלא של הגל מתארך ו'מסתיר' לכם את האינפורמציה ה'חדשה' שמגיעה מן המוניטורים, כי האינפורמציה ה'ישנה' לא מצליחה להתפנות.

כתוצאה – קשה לאוזן להפריד בין התדרים, יש תופעה של 'התאבכות' וגם אנטי פאזה בשוליים, תששת האוזן (Ear Fatigue) או בקיצור – גיהינום אקוסטי של 'גלים עומדים': גלים עומדים הם תדרים שחוללו לחלל ממקור כלשהו (Source) רמקול או גנראטור אחר – ה"מוצאים" את ה –OFM  – כפולת התדרים האוקטאבית הטבעית של החלל וגורמים להזנה והתנדה חוזרת שאינה ממהרת להתפזר. התופעה מתעצמת בחללים בעלי קירות מקבילים, יחסי תקרה/רצפה לא תקינים ושטחי פנים בעלי תכונות רפלקטיביות לא מרוסנות.

אז מה עושים?…

ראשית – הנחת העבודה שלי היא שרוב האולפנים הביתיים/עירוניים לא בנויים לבצע תיקונים והזזת קירות על מנת להימנע ממקביליות. זאת פריווילגיה ששמורה לאולפנים שקמים בחללים מסחריים רחבים ושבהם אנחנו מעצבים מראש את שיפועי הקירות והתקרה כך שלא יקבילו. להן דוגמה לאולפן מסחרי שאפשר היה לבצע בו שיפועים מראש:

 

אולפן הקלטות

 שני התרשימים הבאים מדגימים את ההבדל בין רפלקציה של תקרה מטופלת עם שיפועים מפזרים לבין תקרה עירומה:

ובכן, גם אם אתם עובדים מן הבית שלכם בתוך אולפן הקלטות ביתי שלכם – יש בכל זאת מה לעשות.

  1. מניעה סלקטיבית של החזרים מקבילים ע"י שימוש בלוחות אקוסטיים בעלי כשר בליעה משתנה שמטרתם למתן את הלחץ המקבילי באמצעות מניעת החזרה. החיסרון: הם נוטים להיות 'אלימים' בבליעת התדרים הגבוהים וכתוצאה – מיקס 'מפוצץ' בגבוהים כי הטכנאי דוחף ב- EQ העליון כפיצוי על מה שהפאנלים העלימו לו ולכן אסור להגזים בשימוש בהם.
  2. תליית דיפיוזרים שיפועיים באזורים הקריטיים של ה-Sweet Spot, בחזית וגם מאחורי הטכנאי. השימוש בדיפיוזרים משופעים מייצר למעשה את הקירות הבלתי-מקבילים שכל כך נחוצים לסוויטת המיקסינג הקטנה הבינונית.
  3. לכידת באסים בחלק התחתון של החדר, ע"י מרקם משתנה של החזר/בליעה בעל מרווחים של כ-2 ס"מ שלוכד את האנרגיה העודפת שמתחת ל-80Hz והופכת את החדר ליותר 'נושם'.
  4. שטיח על הרצפה תמיד יכול לעזור לנתק את ההיזון החוזר בין התקרה לרצפה.

הערה חשובה:

העיצוב אקוסטיקה לאולפן או בחלל החדר חייב להיות סימטרי באופן מוחלט (L-R) החל ממיקום קפדני של המוניטורים וכלה במיקום אביזרי האקוסטיקה על הקירות: שינויים מהותיים באיזון הסימטרי יפגעו בתמונה הסטריאופונית ויגרמו לעיוותים במיקס.

אקוסטיקה לאולפן הביתי

כתוב את הכותרת כאן

תפריט נגישות