אנחנו מקיימים כאן כל הזמן דיונים על יתרונות וחסרונות של עיצובים אקוסטיים כאלה ואחרים מתוך שאיפה מתמדת לשפר את סביבת העבודה שלנו, ולא פחות כך – מתווכחים בלהט על ההעדפות שלנו לגבי מיקרופונים, פרה-אמפ כזה או אחר, מוניטורים ואוזניות ועל האפקטיביות של פלאג-אין זה או אחר. לא תמיד אנחנו זוכרים לאן בסופו של דבר מתנקזת כל שרשרת האודיו הפנטסטית והיקרה להחריד של הסט-אפ המושקע שלכם: האוזן האנושית.
את הפרק הזה אני רוצה להקדיש להוד מעלתה, שהקב"ה סבר מראש שאחת זה לא מספיק כי אז לא יהיה לכם סטריאו, ואשר על כן לא התקמצן ונתן לכם שתיים… נדמה לי שהרבה לפני שאנחנו מנסים להבין מה הכי נכון לנו בסביבת העבודה המוסיקלית שלנו – כדאי שנכיר את ההתנהגות של האוזן, נתיידד איתה ונבין אותה, ואז כמובן יש גם סיכוי שנדע מה היא צריכה ואוהבת, מה פחות אוהבת וגם – נדע איך לשמור עליה.
מבין חמשת החושים – מערכת השמע היא המורכבת ביותר כי היא מערבת שרשרת של תמסורת נויירו-מכנית שהופכת באמצעות ממברנה (עור התוף) את גלי הקול שמחוץ לאוזן לאינפורמציה נויירו-חשמלית עשירה ומדוייקת להפליא המשודרת לגזע המוח, ומאפשרת לכם להבדיל מיד בין גיטרה באס של ריקנבקר – לבין החותנת ששואלת איך היה הטשולנט.
בואו ונכיר את תרשים הזרימה של האוזן:
לא ברור מדוע בחר הטבע ליצור שרשרת תמסורת כל כך ארוכה ומסובכת המורכבת מתלכיד של תנועה קינטית מובהקת שמתורגמת לזרמים נויירו-חשמליים, אבל זה המצב חבר'ה.
אני אשתדל לתמצת ולא להיכנס לרזולוציות רפואיות, כדי שנבין את עיקרון פעולתה של האוזן, על מנת שנדע להבין ולקשור את מה שאנחנו שומעים שם בחוץ – למה שקורה אצלנו בפנים.
אז איך זה עובד? הנה באופן טלגראפי:
- גנראטור (מחולל) חיצוני משמיע קול: גלי הקול נעים בחלל ומגיעים אל האפרכסת
- האפרכסת 'אוספת' ומרכזת את האינפורמציה הקולית ומנקזת אותה לתעלת השמע
- גלי הקול נעים פנימה לאורך תעלת השמע עד שהם פוגשים את עור התוף
- עור התוף 'נרעד' מן הגלים החיצוניים ומרעיד מצדו השני את עצם הפטיש הדבוקה אליו
- עצם הפטיש היא העצם הראשונה מתוך 3 של עצמיות השמע, ומחוברת לעצם הסדן
- עצם הסדן היא העצם האמצעית והיא מחוברת לעצם הארכוף המחוברת לקוכליאה (השבלול)
- הארכוף הוא העצם 'המסכמת' שתפקידה 'למסור' לשבלול את האינפורמציה הקולית שנשלחה ע"י עור התוף. בין שלושת עצמיות השמע יש ציר גמיש שמאפשר תנועתיות
- השבלול הוא איבר המלא בנוזלים המחובר בכ-17 אלף תאי עצב אל גזע המוח, דרכם הוא שולח את 'סיכום האינפורמציה' הקולית שקיבל מעצמיות השמע אל המוח. בפועל – חוש השמיעה שלנו היא בעצם המרה של פעולה מכנו-קינטית לזרמים נויירו-אלקטריים
כניסת גלי הקול אל האוזן והרעדת עור התוף:
לעצמיות השמע תפקיד קארדינלי במסירת האינפורמציה הקולית לשבלול ומשם למוח. פגיעה בהן או בעור התוף עשויה ליצור 'בעיה הולכתית'(Conductive) ולפגום בשמיעה. ליקוי שמיעה 'הולכתי' יכול לנבוע ממספר סיבות, בהן – קרע או חור בעור התוף, 'הדבקה' של עצמיות השמע (Hearing bones Otosclerosis) , דלקת אוזן ולפעמים – פשוט הצטברות של שעווה ולכלוך על עור התוף: אני ממליץ מאוד לכל מי שעוסק בסאונד לבקר לפחות פעם בחצי שנה אצל רופא הא.א.ג שלכם ולעבור ניקוי: פתאום תגלו שחזר לכם ה-18Khz…
תמסורת גלי הקול מן האוזן החיצונית דרך התיכונה לפנימית:
נשוב ונזהיר:
למרות היותה מערכת מופלאה ובד"כ יציבה להפליא – האוזן היא איבר פגיע. החובה לשמור עליה חלה עליכם: זה המקצוע שלכם, זה כלי העבודה שלכם והמחיר שתשלמו על Abuse של המתנה הזאת יהיה עצוב מאוד. כדאי להתייחס לכל תופעה חריגה, תחלוא ושינוי ברמת השמיעה במלוא הרצינות, לקבל יעוץ מקצועי ולהגיב במהירות: בנוסף להפרעות הולכתיות יש גם תופעות עצביות שעשויות להיווצר (למשל וירוס שתוקף את מערכת עצבי השמע) וככל שתגיבו במהירות – כך תוכלו לשמור ולפעמים גם להציל את שמיעתכם.
והכי חשוב – תורידו ווליום.